המרכז לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ופסיכופיזיולוגי

שיטות טיפול

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy (CBT

 

האם יש משהו מסוים – פעולה, אירוע או נושא שיחה, שהייתם מעדיפים להימנע ממנו בכל מחיר? נושא שאפילו משפט או מילה שקשורים אליו, עלולים לגרום לתחושות לא נעימות, למחשבות קשות ורגשות שליליים?

לעתים, אנו תופסים פעולות או גירויים מסוימים כקשים מאוד, מפחידים, מגעילים, מחרידים, מיותרים, כואבים – והמחשבות סביב אותו נושא משפיעות על ההתנהגויות שאנו מסגלים לעצמנו, ועל אורח חיינו באופן כללי.

כשמו כן הוא, הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בנוי משני רכיבים – הרכיב ההתנהגותי והרכיב הקוגניטיבי. הרכיב ההתנהגותי בטיפול יתייחס לחלק הגלוי בתסמינים של החולה. בהקשר של הפרעות חרדה, סימפטום ההימנעות בדרך כלל מהווה את ההפרעה המהותית ביותר לתפקודו של המטופל. הכלי השימושי ביותר על מנת להתמודד עם ההימנעות מגירוי מאיים הינו כלי החשיפה. הגישה ההתנהגותית עושה שימוש בכלי זה במספר טכניקות עיקריות. כל טכניקה הינה בעלת תכונות ייחודיות, אשר מתאימות למצבים ולמטופלים מסוימים. מטפל הנוקט בגישה ההתנהגותית, ישתמש בטכניקות השונות באופן יצירתי על מנת לייצר את מערך הטיפול הייחודי המותאם בדיוק למטופל ספציפי על פי מאפייני ההפרעה שלו, אופיו וצרכיו.

הרכיב הקוגניטיבי המשלים בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, הינו המודל הקוגניטיבי הטוען כי הדרך בה אנשים תופסים את החוויות שלהם משפיעה על התגובות הרגשיות, ההתנהגותיות ופיזיולוגיות שלהם. תיקון תפיסות שגויות ושינוי חשיבה והתנהגות שאינה מועילות מביא לתגובות משופרות, מסתגלות יותר. שני רכיבי הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי תומכים אחד בשני, ומביאים לשיפורים משמעותיים במגוון רחב של הפרעות בזמן קצר יחסית.

טיפול CBT יעיל לחרדה וחרדה פוסט-טראומטית (PTSD), דיכאון, הפרעות אכילה, פוביות, ונמצא שמשפיע על המוח באופן שבו משפיע טיפול תרופתי, כגון פרוזאק. יעילות הטיפול בCBT קשורה בין היתר בשינויים בכימיה ובמבנה המוח, וכך מושג שיפור לאורך זמן ממושך לאחר הטיפול.

הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית כולל בתוכו מספר שיטות טיפול, כגון:

טיפול בחשיפה (Exposure Therapy): מהו הדבר הכי מלחיץ או מפחיד שתוכלו לחשוב עליו? איפה תדרגו אותו בסולם של 1-10? ומה יהיה הדבר הבא בסולם, קצת פחות מלחיץ? ומה הדבר הבא? בטיפול בחשיפה נתמודד עם כל אחד מ'שלבי הסולם', בדמיון או במציאות, ובזמן החשיפה לאותו נושא מאיים- נוריד את רמת החרדה עד היעלמותה.

חשוב להבין כי יש להתאים כל שיטה להפרעה הספציפית שבה מטפלים, כך למשל בטיפול בהפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD), נשתמש בשיטה שנקראת "חשיפה ומניעת תגובה". בהקשר של דיכאון והפרעות אחרות ביניהן הפרעות על הספקטרום האוטיסטי, פיגור שכלי ועוד, הכלי ההתנהגותי עושה שימוש במערכת חיזוקים ("כלכלת אסימונים") על מנת לתגמל את המטופל על כל התקדמות. כלי החיזוקים עשוי להיות שימושי לעיתים גם בטיפול בהפרעות חרדה, בעיקר בטיפול בילדים ונוער.

דה-סנסיטיזציה שיטתית (Systemic Desensitization): נסו לחשוב על הדבר הכי מאיים שקיים עבורכם, בזמן אתם נושמים עמוק, מרפים את הגוף, ומתרגלים טכניקות הירגעות יחד עם המטפל שלכם.

טכניקה זו משתמשת בעקרון של "הכחדת התניה" על ידי הפרדת הגירוי המאיים מתגובת החרדה. ניקח לדוגמה, אישה עם פוביה מיונים: ההנחה היא כי הגירוי הניטרלי – יונה – מעורר תגובת חרדה. בהקהיה שיטתית, המטרה היא להפריד בין הגירוי הניטרלי לבין תחושת החרדה. השיטה משלבת הבנה של תגובת החרדה הפיזיולוגית עם לימוד של טכניקות הירגעות. החשיפות המבוקרות מביאות בהדרגה לירידה בתגובת החרדה בחשיפה ליונים.

חיסון בפני לחץ (Stress Inoculation Therapy): בעזרת אימוני הרפיות, נשימה, שינוי מיקוד הקשב, זיהוי ושינוי המחשבות, דיאלוגים עצמיים מודרכים ומשחקי תפקידים, נלמד להשיג שליטה בחרדה ולתפקד טוב יותר תחת לחץ.

טיפול קוגניטיבי, עיבוד קוגניטיבי ואימון באסרטיביות (Cognitive Therapy, Cognitive Processing Therapy, Assertiveness Training): נלמד לשנות את המחשבות והפרשנות שאנו נותנים לאירועים מסוימים, לפעול באסרטיביות, לזהות את המחשבות שעולות בראשנו באופן אוטומטי ובלי נשלט – ולהחליפן במחשבות שקולות יותר, הגיוניות, מועילות ונעימות יותר.

ביופידבק ואימון בהרפיה (biofeedback and relaxation training): כשאנו מפחדים או חוששים, גופנו נדרך ואנו נמצאים בעוררות גבוהה ומתקשים להירגע. בשיטת הביופידבק נלמד להוריד את רמות הדריכות והעוררות, להרפות ולהניח.

Company Slogan

There are many variations of passages of Lorem Ipsum available, but the majority have suffered alteration in some form.